בשנת 2018, הוקמה חברת יומיין (Humane) על ידי אימרן צ'ונדרי ובת'ני בונג'יורנו, בוגרי אפל, במטרה לפתח "פלטפורמה שבנויה מהיסוד על בינה מלאכותית". החברה גייסה לא פחות מ-230 מיליון דולר להגשמת חזונה.
סופו של הסמארטפון - ניסיון ראשון
ביוני 23׳ הכריזה יומיין על ה-Humane AI Pin - מכשיר לביש ללא מסך הנשלט באמצעות פקודות קוליות ומחוות לייזר על כף היד. בהדגמת המוצר טענו כי המכשיר יכול להחליף את הצורך בסמארטפונים. התענוג הזה יעלה לכם $700 ועוד $24 מנוי חודשי.
וכמו שבטח כבר הבנתם, המציאות יותר מורכבת. ה-AI Pin קיבל ביקורות נוראיות מצד מומחים וסוקרים טכנולוגיים, שהעירו על בעיות כמו חיי סוללה קצרים, התחממות יתר, איטיות במתן תשובות והמון טעויות בתכונות המבוססות על בינה מלאכותית. סוקר הטכנולוגיה הפופולרי המכונה MKBHD הגדיר את יומיין כ״מוצר הכי גרוע שסקרתי אי פעם״. חוץ מכל הבעיות שצוינו, הוא לא מגיע עם שום אפליקציה, אז איך בדיוק זה אמור להחליף את הסמארטפון שלי? אי אפשר אפילו להגדיר טיימר.
למרות ציפיות עתידיות אפשריות לחיבור לסמארטפונים, ה-AI Pin אינה מחוברת אליהם כברירת מחדל (הם רוצים להחליף אותם, זוכרים?). כתוצאה מכך, שימושיותו מוגבלת ביותר, והוא למעשה מנותק מהפעילות היומיומית של המשתמשים שמנוהלת באמצעות הטלפונים הניידים שלהם. MKBHD סיכם את זה יפה - ״אל תקנו מוצרים על סמך ההבטחה העתידית שלהם״.
סופו של הסמארטפון - ניסיון שני
חברת Rabbit, בראשות המנכ"ל ג'סי ליו, הציגה בתערוכת הטכנולוגיה CES 2024 את מוצר הדגל שלה - ה-Rabbit R1.
בדומה ל-Humane Pin, גם כאן מדובר במכשיר קומפקטי, מבוסס בינה מלאכותית. בשונה מיומיין, המחיר כאן יותר אטרקטיבי - תשלום חד פעמי של $199.
ה-R1 מציע חוויה ייחודית המבוססת על מודל פעולה גדול (LAM large action model). בשונה ממודל שפה גדול (LLM) כמו ב-ChatGPT, הכוונה היא שהוא יודע לתרגם פקודות קוליות לפעולות באפליקציות שונות כמו הזמנת מונית, נגינת שירים ועוד.
המכשיר מצויד במצלמה כך שניתן לתת פקודות המבוססות גם על תמונה.
גם כאן, ההבטחה היא לעוזר אישי מבוסס AI אשר יחליף בהרבה מובנים את הטלפון שלנו. המכשיר צבר באז מטורף, עם יותר מ-100,000 מכשירים שהוזמנו מראש. נשמע מבטיח, נכון?
וגם כאן, הביקורות פשוט קטלו את הארנב המסכן. חיי סוללה קצרצרים, איטיות נוראית במתן תשובות, אין ספור באגים וממשק משתמש טורדני הם רק קומץ מהבעיות של המכשיר. מיודענו MKBHD קרא למוצר “בקושי ניתן לסקירה” (barely reviewable).
למה אתם כל כך גרועים?
משתמשים לא אוהבים להיות בקרת איכות עבור המוצרים שהם קונים. בתהליך השקת מוצר, קיים תמיד מתח בין מהירות (מה שנקרא Time to market) ואיכות המוצר. כמובן ככל שמתעכבים, איכות המוצר עולה אבל אנחנו יכולים להפסיד את השוק למתחרים. מוצרי AI סובלים מהמתח הזה ביתר שאת. בשונה ממוצרים “מסורתיים”, מוצרים מבוססי AI הרבה יותר מורכבים לפיתוח משתי סיבות עיקריות:
1. חוסר יציבות
מוצרי AI הם סטוכסטיים (מבוססי סטטיסטיקה) ולא דטרמיניסטיים. ההסבר מאחורי המושגים המפחידים האלו די פשוט - נניח ואנו רוצים לבנות אפליקציה של מחשבון. עבור פקודה של “2+2" תוכנה דטרמיניסטית תחזיר תמיד 4. תוכנה סטטיסטית בסבירות גבוהה תחזיר 4, אבל לא בהכרח. זו הסיבה שכשעובדים מול ChatGPT, נקבל תמיד תשובות אחרות לאותה שאלה.
ליכולת הזאת יש הרבה כוח אבל גם הרבה מגבלות. גם אם אנשי יומיין בדקו את המוצר בתנאי “מעבדה”, אין להם שום דרך לנבא איך הוא יתנהג כשיגיע לידי המשתמשים.
2. בעיית ההתחלה הקרה
בעיית ההתחלה הקרה (cold start) עבור מוצרי בינה מלאכותית חדשים נובעת מכך שמערכות אלו זקוקות לכמויות גדולות של נתונים כדי ללמוד וליצור תוצאות מדויקות, אך בתחילת הדרך עדיין חסרים להן נתונים רבים. ללא חשיפה מוקדמת לנתונים מספקים, המערכות עלולות להתקשות להפיק תוצרים איכותיים בשלבים הראשונים לאחר ההשקה. מלכוד 22 קלאסי.
מנכ״ל מטא מארק צוקרברג דוגל ב״לרוץ מהר ולשבור דברים״. הרעיון הוא שחדשנות מגיעה מפיתוחים מהירים, גם על חשבון זה שדברים יישברו. הדרך להצליח, כמו שכתבתי בעבר, הוא להוציא גירסה חדשה, לקבל פידבק ולעבוד מהר על הגרסה הבאה.
זו הדרך שבה מתנהלות תוכנות ענן (נקראות גם software-as-a-service, SaaS) - כל יכולת חדשה שיוצאת מגיעה עם תקלות ובאגים אשר מתוקנות מהר בגירסא הבאה. בגלל שהכול בענן, אין שום בעיה להוציא הרבה גירסאות.
אז מצד אחד, כל חברה רוצה להיות הראשונה בשוק ולקחת לעצמה נתח משתמשים. ומצד שני, אנחנו, כלקוחות, לא מוכנים לסבול סף איכות כה נמוך.
חשוב לזכור שלמרות הלחץ להוביל ולהיות החלוצים בשוק, קיים רף איכות מינימלי שמתחתיו לא יוצאים. השלכת מוצרים חצי-אפויים לא רק פוגעת בחוויית המשתמש, אלא גם עלולה לפגוע במוניטין ובאמון של הצרכנים בחברה ובמוצריה העתידיים. נראה שבעידן ה-AI, הולכות להתפתח אסטרטגיות חדירה לשוק (go to market) חדשות.