חצי שנה לטק דדי.
ברוח השביעי באוקטובר ואחרי שלושה חודשי מילואים, זה היכה בי - החיים קצרים ושבריריים מכדי לדחות את מה שאני רוצה להגשים. כפי שנפתלי בנט אמר פעם - "החוזה שלי עם אלוהים הוא לעשות כל יום את המקסימום, ומשם זה כבר תלוי בו". תמיד יהיו תירוצים - עבודה, ילדים, החיים עצמם. אז יאללה, הולכים על זה! מתחילים ניוזלטר שבועי.
אני מקבל את השאלה הזאת הרבה - "למה אתה עושה את זה?". התשובה נעוצה במספר סיבות: ראשית, כבר הרבה זמן שאני רוצה לעבוד על יכולות הכתיבה שלי. שנית, יש לי המון מחשבות בראש שמחפשות בית, והכתיבה עוזרת לי לסדר ולזקק אותן. בנוסף, זיהיתי פער בתוכן בעברית שמדבר על המפגש בין טכנולוגיה לעסקים, בדומה לכותבים כמו בן תומפסון.
על הדרך, הבנתי יתרון משמעותי נוסף בכתיבה - היא גורמת לי להקשיב ולחשוב לעומק. כל שיחה עם אדם אחר, שמיעת פודקאסט או קריאת מאמר מאלצות אותי להיות קשוב ולשאול את עצמי "מה אני לוקח מזה?".
עוד הערה שאני מקבל הרבה - היום זה כבר ממש קל לייצר תוכן. זרוק הכול ל-ChatGPT והוא יעשה בשבילך את העבודה. רעיון רומנטי ומפתה, אבל זה לא עובד במלואו. עם כל השיפורים בתחום ה-Generative AI, הוא עדיין לא יכול להחליף אותי לחלוטין משתי סיבות עיקריות:
ראשית, הוא לא אני. ChatGPT לא יודע לספר את הסיפור כמו שאני רוצה שיישמע, על בסיס התובנות והניסיון האישיים שלי. שנית, הוא לא קורא מחשבות. כדי שיוכל לייצר תוכן רלוונטי, אני צריך להסביר לו בצורה מאוד מפורשת ומדויקת מה אני רוצה להגיד - ואז זה לא תמיד שווה את הזמן והמאמץ.
אני מאמין בשני חוקים בסיסיים של הטבע:
ככל שאסכן יותר, כך פוטנציאל התשואה גבוה יותר
ככל שאשקיע יותר, כך פוטנציאל הערך גבוה יותר
כתיבה בצורה עקבית לאורך זמן ברמה שמייצרת ערך אמיתי לקורא כרוכה בהשקעה גדולה. אין קיצורי דרך לצערי, וצריך פשוט להקדיש לכך זמן ומאמץ. אצלי זה בעיקר בשעות הלילה אחרי שכל הבית נרדם.
אומנם ההתחלה לא תמיד קלה, אך אומרים שהרגל מתחיל להיווצר כבר אחרי כשלושה שבועות. למדתי לאהוב את זה ולהרגיש סיפוק עצום משיפור יכולות הכתיבה שלי.
ומילת תודה אחרונה לאשתי האהובה רויטל, שכל שבוע ״נאלצת״ לקרוא לפני כולם ולעזור לי להקפיץ כל שבוע את הרמה ❤️