בואו נדבר על טלגרם
מאפליקציה מפוקפקת לאתר החדשות מהמובילים בישראל
עמוס דב סילבר הוא אחת הדמויות השנויות במחלוקת בישראל.
סילבר הוא פעיל לגליזציה וממקימי פלטפורמת המסחר 'טלגראס' הפועלת על גבי אפליקציית טלגרם. הסיבה שבחר לפעול בטלגרם הוא הצפנת ההודעות בין המשתמשים ודגש חזק על פרטיותם.
מצד אחד, יש קהילה אדירה הרואה בסילבר מהפכן רודף צדק עבור חופש האזרח. אך מצד שני, פעילותו בטלגרם הרשיעה אותו בפשעים כגון ניהול ארגון פשיעה, סחר סמים והלבנת הון, ונשפט ל-8 שנות מאסר.
מעבר לטלגראס, טלגרם משמשת גם ארגונים כמו החמאס להפצת תעמולה ותיאום טרור.
לא בדיוק האפליקציה הכי נחמדה בשוק…
בעקבות מבצע "שומר החומות" ב-2021, צצו בטלגרם ערוצי חדשות בלתי רשמיים שפרסמו תכנים בוטים ולא מצונזרים. ערוצי טלגרם כמו אבו עלי אקספרס (400 אלף עוקבים) צברו פופולריות הודות לתוכן בלעדי ודיווחים שמופיעים אצלו ראשון, בעיקר בנושאי המזרח התיכון, חמאס ורצועת עזה. תכנים אלה, שכללו תמונות וסרטונים שלא הוצגו בתקשורת המרכזית, היו כה ייחודיים עד שכלי תקשורת אחרים ציטטו אותם תוך מתן קרדיט.
מעניין לציין שמפעיל הערוץ הוא עדיין אנונימי - דבר אשר מעניק לו אמינות מסוימת בקרב העוקבים, אך עדיין מציירת את טלגרם באור מפוקפק.
משם הדרך למיינסטרים החלה להיסלל - כתבים ובלוגרים החלו לייצר ערוצי טלגרם פרטיים בהם שיתפו אנליזות אישיות וחדשות. זה נתן להם מסלול עוקף לשומרי הסף בתקשורת וסייע להם ליצור קהילה סביבם.
הכוח של טלגרם
טלגרם הוקמה ב-2013 על ידי האחים ניקולאי ופאבל דורוב כתחרות לוואטסאפ. החברה ממוקמת בדובאי וגייסה עד עכשיו סכום אסטרונומי של 3 מיליארד דולר!
היא הפכה לפלטפורמה מועדפת להפצת תוכן בשל מספר סיבות:
דגש על פרטיות המשתמשים
בשונה מקבוצות וואטסאפ, בטלגרם אני לא חייב לחשוף את מספר הטלפון שלי.
ערוצים גדולים
בעוד וואטסאפ מוגבלת ל-1024 חברים בקבוצה, בטלגרם אין מגבלה על גודל קבוצה/ערוץ. זה מאפשר לעמית סגל, לדוגמא, להמשיך להפיץ תכנים ל-250 אלף העוקבים שלו מבלי לבצע התאמות טכנולוגיות במידה ויצטרפו עוד עוקבים.
שליטה על התוכן והקהל
כאן טמון הכוח האמיתי אל מול הרשתות החברתיות. בניגוד לפלטפורמות כמו טיקטוק, שם האלגוריתמים קובעים אילו תכנים יופצו לקהל, בטלגרם היוצרים אינם תלויים בחסדי האלגוריתמים כדי להגיע לעוקביהם. כפי שכתבתי בעבר, התלות ברשת חברתית מחייבת את היוצרים להתאים את התכנים שלהם לקידום ע"י האלגוריתם של אותה פלטפורמה.
אז למה כולם לא עוברים מוואטסאפ לטלגרם? כי וואטסאפ נהנית מהחפיר החזק ביותר שיש - אפקט רשת. המהלך להעברת 3 מיליארד משתמשי וואטסטאפ לטלגרם בצורה מתואמת הוא קרוב לבלתי אפשרי.
איך עושים מזה כסף?
אוקיי, הבנו את האטרקטיביות של טלגרם ואיך היא חדרה למיינסטרים, בעיקר עבור יוצרי תוכן ופחות עבור החלפת מסרים דמוי ווטאסאפ. אבל איך מייצרים מזה מודל עסקי שמשרת את כל הצדדים?
הדרך הראשונה והפשוטה ביותר היא לשים פרסומות של טלגרם בתוך הערוץ, בתנאי שיש בערוץ יותר מ-1,000 עוקבים. טלגרם ובעלי הערוץ מתחלקים שווה בשווה ברווחי הפרסומות.
הדרך היותר יצירתית היא לפרסם בצורה עצמאית בתוך הערוץ - בתוך מבול ההודעות מופיעות מודעות ממומנות של גופים, לרוב כאלו שלא תמצאו בטלוויזיה או אתרי החדשות המובילים. היתרון למפרסמים הוא הנגישות לעסקים קטנים מבלי לשאת בעלויות פרסום גדולות. לרוב, המחירונים של הערוצים הללו מפורסמים פומבית ודי פשוטים להבנה. זאת בניגוד לטלוויזיה או רשתות חברתיות כמו פייסבוק שגובות לפי כמות החשיפה בפועל.
זוכרים את ״פרסומת הזהב״ שמופיעה בטלוויזיה בדיוק לפני שמודיעים על הזוכה של ״כוכב נולד״? אז גם בטלגרם יש ״ברייק זהב״ - פרסום מודעה ממש לפני כניסת שבת. דבר זה אטרקטיבי היות ולרוב לא מפורסמים תכנים בשבת והמודעה תופיע בראש הערוץ זמן רב יותר.
לאט לאט צוברת טלגרם פופולריות גבוהה כמקור לצריכת חדשות ונותן פייט צמוד לאתרי החדשות והטלוויזיה מצד אחד ורשתות חברתיות מצד שני. נראה שטלגרם הצליחה למצוא את הנוסחה המנצחת לפחות בשלב זה - שילוב של פרטיות משתמשים, שליטה ליוצרי התוכן על מה ולמי הם מפיצים, ומודלים עסקיים גמישים הכוללים פרסום ופרסום עצמאי.
מעניין יהיה לראות כיצד יתפתח הקרב על תשומת הלב שלנו ומי תצליח לייצר מודל אטרקטיבי מספיק לשלושת הצדדים (יוצרי תוכן, צרכני תוכן, מפרסמים).
אני אישית מוצא את עצמי אינטואיטיבית פונה לטלגרם לפני כל שאר האפליקציות. כנראה משהו עובד שם…