יש תופעה שחוזרת שוב ושוב במיוחד אצל יזמים בתחילת הדרך:
במקום לבנות מוצר, הם בונים באזז.
הם ממקדים את האנרגיה בווייב, במותג, בנראות. במקום להתמקד באבני הבניין המסורתיים של סטארטאפים - פתרון בעיה ע״י בניית מוצר.
הפיד בטוויטר יותר חשוב מהמשתמש הראשון.
החזון? פוסט ויראלי עוד לפני שיש בעיה אמיתית לפתור.
Benn Stancil קרא לזה: The Meme Company.
חברה שהתכלית שלה הוא עצם השיחה סביבה.
זה יכול להיות סיפור פרובוקטיבי, מם מגניב, או מייסד כריזמטי. כל עוד מדברים עליך, אתה "על העגלה".
אבל בסוף… אם אין מוצר - אין חברה.
וכשכל המאמץ מושקע בבאז ותעלולים שיווקיים, אין שום דבר להישען עליו כשהרעש נרגע.
וכאן נכנסת הנסיכה התורנית של סיליקון וואלי - Cluely.
המייסד, Chungin "Roy" Lee, היה סטודנט באוניברסיטת קולומביה שפיתח בוט שעוזר למועמדים לרמות בראיונות עבודה.
הכלי התחיל כפתרון חתרני: עוזר לך לרמות בראיונות, בפגישות ואפילו בדייטים.
לי העלה סרטון שמדגים איך הבוט מזרים לו תשובות בזום בזמן אמת - וזה הפך לוויראלי בטירוף.
אוניברסיטת קולומביה החליטה להשעות אותו - דווקא לא בגלל השימוש בטכנולוגיה, אלא כי פרסם חומרים חסויים מההליך המשמעתי.
אז מה הוא עשה? הפך את ההשעיה לקמפיין שיווקי.
הוא הקים את Cluely, גייס כסף (כולל מ-a16z), שכר 50 משפיענים, ורץ עם הסלוגן “Cheat on everything”, כהמשך ישיר למעלליו באוניברסיטה.
על פניו מהלך הגיוני - בעולם שבו כולם בונים על אותם מודלי שפה כמו OpenAI או Anthropic,, הטכנולוגיה הופכת ל-commodity, ויזמים מתקשים לייצר moat.
אז מה כבר נשאר לבדל אותך?
ההימור הוא שהמוצר ישתפר בהמשך. ובינתיים? העיקר להישאר בכותרות ובתודעה הציבורית.
וכמו שקורה להרבה דברים שמתחילים כממים - צריך לתרגם את זה בסוף למוצר:
Cluely הפכה לכלי תמלול פגישות. עוד חברה שמספקת עוזר AI אישי.
פחות מרדני. יותר שגרתי.
וזה בדיוק העניין:
כדי לשרוד - המם חייב להתגלגל למשהו יציב.
אבל אז אתה מגלה שלפעמים אותה מערכת שהתרסת נגדה ובנית את כל המותג שלך על חשבונה - היא אותה מערכת שבסוף משתעבדים אליה.
אז מה אפשר לקחת מכל זה?
יזמים צעירים היום מתמחים ביצירת רעש, אבל שוכחים לשאול - רעש על מה?
מה באמת אני מנסה לפתור? ומה נשאר אחרי שהבאזז נרגע?
ואל תבינו אותי לא נכון. אין שום בעיה ביצירת באזז.
אבל אם אתה מתחיל מוויראליות, אל תתפלא כשצריך להמציא את עצמך כל שבוע מחדש.
כי אם כל מה שיש לך זה באזז -
אתה לא סטארטאפ, אתה פוסטר.